Ta'anith
Daf 11a
משנה: עַל הָרְבִיעִית הוּא אוֹמֵר מִי שֶׁעָנָה אֶת שְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה הוּא יַעֶנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ צְעָקָה.
Traduction
Dans la 4e bénédiction on ajoute: ''Celui qui a exaucé Samuel à Mitspa vous exaucera aussi et entendra la voix de votre appel en ce jour; sois loué, Eternel, qui écoutes l’invocation.''
Pnei Moshe non traduit
על הרביעית הוא אומר וכו'. זהו מעין ברכה רביעית אל ה' בצרתה לי וחותם בשומע צעקה דכתיב שם ויזעק שמואל אל ה':
משנה: עַל הַחֲמִישִׁית הוּא אוֹמֵר מִי שֶׁעָנָה אֶת אֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה.
Traduction
Dans la 5e on dit: ''Celui qui a exaucé Elie au mont Carmel vous exaucera aussi et entendra la voix de votre appel en ce jour; sois loué, qui écoutes la prière.''
Pnei Moshe non traduit
על החמישית הוא אומר וכו'. זהו מעין אשא עיני אל ההרים וגו' וחותם בשומע תפלה דכתיב באליהו ענני ה' ענני והיינו תפלה:
משנה: עַל הַשִּׁשִּׁית הוּא אוֹמֵר מִי שֶׁעָנָה אֶת יוֹנָה מִמְּעֵי הַדָּגָה הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה ה' הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה. עַל הַשְּׁבִיעִית הוּא אוֹמֵר מִי שֶׁעָנָה אֶת דָּוִד וְאֶת שְׁלֹמֹה בְנוֹ בִּירוּשָׁלַיִם הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמְרַחֵם עַל הָאָרֶץ׃
Traduction
Dans la 6e on dit: ''Celui qui a exaucé Jonas au sein de la baleine vous exaucera aussi et entendra la voix de votre appel; sois loué, Eternel, qui nous réponds à l’heure de l’oppression.'' Dans la 7e on dit: ''Celui qui a exaucé David et Salomon son fils à Jérusalem vous exaucera aussi et entendra la voix de votre appel; sois loué, Eternel, qui as pitié de la Terre-Sainte.''
Pnei Moshe non traduit
על הששית הוא אומר וכו'. זהו מעין ממעמקים קראתיך ה' וחותם העונה בעת צרה שכן כתיב ביונה קראתיך מצרה לי:
על השביעית. לברכות שמאריך בהן והיא ברכה ששית שמוסיפין הוא אומר מי שענה את דוד ואת שלמה בנו. ואע''ג דאליהו ויונה בתר דוד ושלמה היו משום דבעי למיחתם בסוף הברכות ברוך המרחם על הארץ ודוד ושלמה בנו הם שהתפללו על ארץ ישראל. דוד ויהי רעב בימי דוד וגו' ושלמה התפלל ואמר רעב כי יהיה בארץ:
הלכה: רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. שֵׁיתֵּף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמוֹ הַגָּדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל. לַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ מַפְתֵּחַ שֶׁלְפַּלְמֶנֵטָרִין 11a קְטַנָּה. אָמַר הַמֶּלֶךְ. אִם אֲנִי מְנִיחָהּ כְּמוֹת שֶׁהִיא אֲבִידָה הִיא. אֶלָּא הַרֵינִי עוֹשֶׂה לָהּ שַׁלְשֶׁלֶת. שֶׁאִם אָֽבְדָה. הַשַּׁלְשֶׁלֶת תְּהֵא מוֹכַחַת עָלֶיהָ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אִם מְנִיחַ אֲנִי אֶת יִשְׂרָאֵל כְּמוֹת שֶׁהֵם נִבְלָעִין הֵן בֵּין הָאוּמּוֹת. אֶלָּא הֲרֵי אֲנִי מְשַׁתֵּף שְׁמִי הַגָּדוֹל בָהֶם וְהֵן חַיִּים. מַה טַעַם. וְיִשְׁמְע֣וּ הַֽכְּנַֽעֲנִ֗י וְכֹל֙ יֹֽשְׁבֵ֣י הָאָ֔רֶץ וְנָסַ֣בּוּ עָלֵ֔ינוּ וְהִכְרִ֥יתוּ אֶת שְׁמֵינוּ מִן הָאָ֑רֶץ וּמַֽה תַּֽעֲשֵׂה֭ לְשִׁמְךָ֥ הַגָּדֽוֹל׃ שֶׁהוּא מְשׁוּתָּף בָּנוּ. [מִיַּד] וַיֹּ֧אמֶר יי אֶל יְהוֹשֻׁ֖עַ קוּם לָ֑ךְ. קֻם לָךְ הַהוּא דַאַדְכַּרְתְּ.
Traduction
R. Simon b. Lakish dit au nom de R. Yanaï: le Saint (béni soit-il) fit entrer son nom divin dans la composition du nom d’Israël. @ Ceci ressemble à un roi, qui, ayant la clef d’une petite cassette d’objets précieux, se dit: si je la laisse telle qu’elle est, elle se perdra; il faut donc y adapter une chaînette, qui par le prolongement la garantira de la perte. De même, dit Dieu, si je laisse Israël comme il est (abandonné à son sort), il ne manquera pas d’être englouti parmi les païens; en lui adjoignant mon nom divin, il vivra, selon ces mots (Jos 7, 9): Les Cananéens et tous les habitants de la contrée l’entendirent; ils nous ont entourés, voulant exterminer notre nom de la terre. Or, que feras-tu en faveur de ton grand nom associé au nôtre? Aussitôt après (ib. 10), il est dit: L’Éternel dit à Josué de se lever et d’avancer; c’est-à-dire il s’est levé pour toi celui que tu as invoqué.
Pnei Moshe non traduit
פלמנטרא קטנה. תיבה קטנה שבה מניחין גנזי כתבים ושאר דברים נחמדי':
השלשלת תהא מוכחת עליה. כלו' שאם תלך להיות אבודה השלשלת שבה תהא מוכחת עליה היכן היא ושלא תאבד המפתח:
קום לך. קם לך. לישועה ההוא דאדכרת ואמרת לשמך הגדול וגו':
הלכה: כָּתוּב וַיֹּ֗אמֶר קָ֠רָא֠תִי מִצָּ֥רָה לִי֛ אֶל י֨י וַיַּעֲֽנֵינִי. לָא צוּרְכָא דִלָא דָוִד וּשְׁלֹמֹה וְאַחַר כָּךְ אֵלִיָּהוּ וְיוֹנָה. אֶלָּא בִשְׁבִיל לַחְתּוֹם בִּמְרַחֵם עַל הָאָרֶץ.
Traduction
De Jonas, il est écrit (Jon 2, 3): Il dit: j’ai crié à l’Éternel à cause de ma détresse, et il m’a exaucé. Il est vrai que les prières additionnelles devraient rappeler David et Salomon (selon l’ordre des temps) avant Elie et Jonas; mais l’on mentionne ces rois en dernier lieu, afin de pouvoir terminer par la formule de clôture ''qui as pitié de la Terre-Sainte'' (pour laquelle ces rois ont prié).
Pnei Moshe non traduit
כתיב. ביונה קראתי מצרה לי וגו' לפיכך חותם העונה בעת צרה:
לא צורכה דלא וכו'. לא היה צריך אלא דוד ושלמה להקדימם ואח''כ אליהו ויונה שהיו אחריהם אלא בשביל לחתום וכו' כדפרישית במתני':
הלכה: כָּתוּב וַיְהִ֣י ׀ בַּֽעֲל֣וֹת הַמִּנְחָ֗ה וַיִּגַּ֞שׁ אֵֽלִיָּ֣הוּ הַנָּבִיא֘ וַיֹּאמַר֒ י֨י אֱלֹהֵי֙ אַבְרָהָם֙ יִצְחָ֣ק וְיִשְׂרָאֵ֔ל הַיּ֣וֹם יִווָדַע וגו'. וְאֵלִיָּהוּ מַקְרִיב בִּשְׁעַת אִיסּוּר הָבָּמוֹת. אָמַר רִבִּי שִׂמְלַיי. דִּיבִּירָא אָמַר לֵיהּ. וּבִדְבָרְךָ֣ עָשִׂ֔יתִי. וּבִדִיבּוּרְךָ עָשִׂיתִי. עֲנֵינִי י֨י עֲנֵינִי. עֲנֵינִי בִזִכוּתִי. עֲנֵינִי בִזְכוּת תַּלְמִידִי.
Traduction
Il est écrit (1R 11, 36): Il arriva que le soir Élie le prophète s’avança et dit: Éternel, Dieu d’Abraham, Isaac et Israël, aujourd’hui il sera manifeste, etc. —Comment se fait-il (54)J., (Megila 1, 11) finÊ; Rabba ˆ (Lv ch. 22. que lors de l’existence du Temple et de l’interdit d’offrir des sacrifices sur d’autres autels qu’à Jérusalem, Elie en offrit ailleurs? —C’était par ordre divin, observa R. Samlaï; aussi est-il dit (ib.): J’ai agi selon ta parole, c’est-à-dire selon ton ordre. Exauce-moi, Éternel, exauce-moi, d’abord en ma faveur, puis en faveur du mérite de mon disciple (Élisée).
Pnei Moshe non traduit
דיבורא אמר לי ה'. על פי הדבור של הקב''ה עשה:
ענני בזכות תלמידי. אלישע שיצק המים על ידו:
הלכה: כָּתוּב וַיִקָּֽבְצ֣וּ הַ֠מִּצְפָּתָה וַיִּֽשְֽׁאֲבוּ מַ֜יִם וַיִּשְׁפְּכ֣וּ ׀ לִפְנֵ֣י יְי. וְכִי מַיִם שָֽׁפְכוּ. אֶלָּא מָלַמֵּד שֶׁשָֽׁפְכוּ אֶת לִבָּם כַּמַּיִם. (וַיֹּ֣אמְרוּ שָׁ֔ם) [וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל] חָטָא֭נוּ לַֽיי אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. לָבַשׁ שְׁמוּאֵל חַלּוּקָּן שֶׁלְכָּל יִשְׂרָאֵל. אָמַר לְפָנָיו. רִבּוֹן הָעוֹלָמִים. כְּלוּם אַתְּ דָּן אֶת הָאָדָם אֶלָּא עַל שֶׁהוּא אוֹמֵר לְפָנֶיךָ. לֹא חָטָאתִי. הִנְנִי֙ נִשְׁפָּ֣ט אוֹתָ֔ךְ עַל אוֹמְרֵךְ לֹ֥א חָטָֽאתִי׃ וָאֵלּוּ אוֹמְרִין לְפָנֶיךָ חָטָא֭נוּ.
Traduction
Il est écrit (1S 7, 7): Ils se réunirent à Mitspa, puisèrent de l’eau et en versèrent devant l’Éternel. Ce n’est pas de l’eau qu’ils versèrent, mais ils répandirent leur cœur comme si c’était de l’eau (53)Yalqout ˆ (Jos n¡Ê103.. Puis (ib.), Samuel dit: nous avons péché devant l’Éternel; c’est que, dit R. Samuel b. R. Isaac, Samuel a pour ainsi dire revêtu les habits de tout Israël (a assumé leurs fautes), en disant: Maître de l’univers, tu ne juges pas l’homme sur ce qu’il nierait avoir péché; or selon (Jr 2, 25), voici, je vais plaider contre toi, parce que tu as dit n’avoir pas péché, tandis que ces fils avouent leurs fautes (tu seras donc indulgent pour eux).
Pnei Moshe non traduit
ויאמר שמואל. לא כתיב אלא ויאמרו שם חטאנו לה' אלא שמשום שעשה עצמו כאלו נכלל עמהם שאמרו כולם ביחד חטאנו והיינו דקאמר לבש שמואל חלוקן של כל ישראל ונשתתף עמהן לומר כן:
על שהוא אומר לפניך לא חטאתי. כלומר שאינו מודה ועוזב כדכתיב הנני נשפט אותך וגו':
רִבִּי יַנַּאי זְעִירָא בְשֶׁם אַבְהָתֵיהּ. כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ כָשֵׁר כִּיהוֹשֻׁעַ שֶׁאִם יִפּוֹל עַל פָּנָיו וְיֹאמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוּם לָ֑ךְ. אַל יִפּוֹל. {וּ}בִלְבַד יָחִיד עַל הַצִּיבּוּר.
Traduction
R. Yanaï Zeira dit au nom de son père: celui qui ne se sent pas aussi pur que Josué et n’a pas la certitude, s’il se jetait la face à terre pour supplier Dieu, d’être exaucé aussi bien que Josué et de s’entendre dire par ordre divin de se lever, fera mieux de ne pas tomber à terre; toutefois, cette recommandation est faite à un particulier priant pour le public (non s’il prie seulement pour lui).
Pnei Moshe non traduit
כל מי שאינו כשר כיהושע. ואינו מובטח לו שאם יפול על פניו יענהו הקב''ה ויאמר לו קום לך כמו שאמר ליהושע אל יפול:
ובלבד יחיד על הצבור. אל יעשה כן אם אינו מובטח כיהושע אבל יחיד. בינו לבין עצמו רשאי:
עַל הַשְּׁבִיעִית. מִשּׁוּם סוּמָּכוֹס אָֽמְרוּ. בָּרוּךְ מַשְׁפִּיל רָמִים. נִיחָה שְׁלֹמֹה. דִּכְתִיב בָּנֹ֥ה בָנִ֛יתִי בֵּ֥ית זְבוּל לָ֑ךְ. דָּוִד לָמָּה. עַל יְדֵי שֶׁבִּיקֵּשׁ לַעֲמוֹד עַל מִנְייָנָן שֶׁלְיִשְׂרָאֵל. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ כָּתוּב בְּקָרְאִ֡י עֲנֵנִ֤י ׀ אֱלֹ֘הֵ֤י צִדְקִ֗י בַּ֭צָּר הִרְחַ֣בְתָּ לִּי֑. אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. רִבּוֹן הָעוֹלָמִים. כָּל צָרָה שֶׁהָיִיתִי נִכְנַס לָהּ אַתָּה הָיִיתָה מַרְחִיבָהּ לִי. נִכְנַסְתִּי לְצָרָתָהּ שֶׁלְבַּת שֶׁבַע וְנָתַתָּ לִי אֶת שְׁלֹמֹה. נִכְנַסְתִּי לְצָרָתָן שֶׁלְיִשְׂרָאֵל וְנָתַתָּ לִי אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.
Traduction
– Quant à la 7e, on a dit au nom de Somkos (55)Tossefta ˆ ce, ch. 1. de la terminer par la formule: ''béni soit celui qui abaisse les orgueilleux''. Dans cette même 7e prière, il est exact de rappeler que Salomon a vu ses prières exaucées au Temple, selon ces mots (1R 8, 13): je t’ai édifié une maison de demeure; mais pourquoi rappeler David? C’est pour avoir voulu maintenir le nombre d’Israël (le sauver), qu’il a acquis le terrain où Salomon a édifié. R. Abahou explique ce verset (Ps 4, 2) Si je t’invoque, exauce-moi, Dieu de ma justice; lorsque j’étais oppressé tu m’as mis au large; c’est que David, placé devant Dieu, dit: maître de l’univers, chaque fois que j’étais à l’étroit, pénétrant dans la misère, tu m’as payé largement; quum inivi (56)Jeu de mots sur [159], signifiantÊ: 1oÊangoisse, 2oÊmatrice. Bath-Sheba, j’ai eu pour fils Salomon, et quand j’ai pris part aux peines d’Israël, tu m’as donné le Temple.
Pnei Moshe non traduit
משום סומכוס אמרו. שחותם בשביעית ברוך משפיל רמים. ותוספתא היא בפ''ק:
ניחא שלמה. על הא דאומרים מי שענה את דוד ואת שלמה בנו בירושלים פריך ניחא שלמה מצינו שבנה הבית ונקרא על שמו כדכתיב בנה בניתי וגו' ונענה בתפלתו שם אלא דוד למה היכן מצינו שנענה בירושלים:
על ידי שביקש וכו'. כלומר זה מצינו שעל פי הסיבה שביקש לעמוד על מניינן של ישראל והיתה המגפה ונתגלגל הדבר שקנה את הגרן מארנן היבוסי שזה הוא מקום שנבנה המקדש שם ושם נענה כדכתיב ויעתר ה' לארץ:
אתה הייתה מרחיבה לי. שמתוך כך באת לי הרחבה לבסוף:
Ta'anith
Daf 11b
משנה: שָׁלשׁ תַּעֲנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְעַנִּין וְלֹא מַשְׁלִימִין וְאַנְשֵׁי בֵית אָב לֹא הָיוּ מִתְעַנִּין. שָׁלשׁ שְׁנִיּוֹת אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְעַנִּין וּמַשְׁלִימִין וְאַנְשֵׁי בֵית אָב מִתְעַנִּין וְלֹא מַשְׁלִימִין. שֶׁבַע אַחֲרוֹנוֹת אֵילּוּ וָאֵילּוּ מִתְעַנִּין וּמַשְׁלִימִין, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים שָׁלשׁ תַּעֲנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת אֵילּוּ וָאֵילּוּ לֹא הָיוּ מִתְעַנִּין. שָׁלשׁ שְׁנִיּוֹת אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְעַנִּין וְלֹא מַשְׁלִימִין וְאַנְשֵׁי בֵית אָב לֹא הָיוּ מִתְעַנִּין. וְשֶׁבַע הָאַחֲרוֹנוֹת אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְעַנִּין וּמַשְׁלִימִין וְאַנְשֵׁי בֵית אָב מִתְעַנִּין וְלֹא מַשְׁלִימִין׃ אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מוּתָּרִים לִשְׁתּוֹת יַיִן בַּלֵּילוֹת אֲבָל לֹא בַיָמִים. וְאַנְשֵׁי בֵית אָב לֹא בַיּוֹם וְלֹא בַלַּיְלָה. אַנְשֵׁי מִשְׁמָר וְאַנְשֵׁי מַעֲמָד אֲסוּרִין מִלְּסַפֵּר וּמִלְּכַבֵּס וּבַחֲמִישִׁי מוּתָּרִין מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת׃
Traduction
Aux 3 premiers jours de jeûne, la section hebdomadaire de service au Temple jeûnait une demi-journée, et ceux qui officiaient le jour même ne jeûnaient pas du tout. A la deuxième série (plus grande), la section hebdomadaire jeûnait entièrement, et les gens de service du jour jeûnaient à moitié. Enfin aux 7 derniers jours de jeûne (les plus sévères), tous jeûnaient toute la journée. Tel est l’avis de R. Josué. Selon les autres sages, aux 3 premiers jeûnes, personne de ces catégories ne jeûnait; à la deuxième série, la section hebdomadaire jeûnait une demi-journée, mais ceux qui étaient de service du jour ne jeûnaient pas du tout; enfin, pour les 7 derniers, la section hebdomadaire jeûnait toute la journée, et les gens de service du jour jeûnaient la moitié. Les membres de la section hebdomadaire peuvent boire du vin la nuit, non le jour, et les gens de service immédiat, ni le jour ni la nuit. Il est défendu aux membres de la section et aux auxiliaires simples israélites, de se raser pendant la semaine de service, ou de blanchir du linge, sauf le jeudi pour se préparer à honorer le Shabat.
Pnei Moshe non traduit
מתני' שלש תעניות הראשונו' וכו'. כ''ד משמרות כהונה היו וכל משמר עובד בשבת שלו והמשמר מתחלק לשבעה בתי אבות כמנין ימות השבוע וכל אחד עובד יומו ושלש תעניות הראשונות שאינן חמורות כל כך אנשי משמר מתענין אבל לא משלימין שאם תכבד העבודה על אנשי בית האב של איתו היום יבואו אלו לסייען ויהא בהן כח לעבוד ואנשי בית אב של אותו היום לא היו מתענין כלל:
ושלש שניות וכו'. והלכה כחכמים:
אנשי משמר מותרין וכו'. לאו גבי תענית קאי אלא איידי דאיירי בבני משמר מייתי לה הכא:
לשתות יין בלילות. ואין לחוש שמא תכבד העבודה על אנשי בית אב בלילה:
ואנשי בית אב לא ביום ולא בלילה. לפי שצריכין להעלות כל הלילה אברים ופדרים שפקעו מעל גבי המזבח ואנשי משמר אינן צריכין לסייען לזה בלילה דאנשי בית אב בלבדן יכולין להספיק להיפוך המערכה:
אנשי משמר ואנשי מעמד. מעמד הם הישראלים כדתנן לקמן בפ''ד שהיו מתחלקין ג''כ לכ''ד מעמדות ועל כל משמר היה מעמד של ישראלים קבועים בירושלים ועומדים על קרבן אחיהם ומתפללים שיהא מקובל ברצון דהיאך קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו וכתיב תשמרו להקריב לי במועדו מצוה לישראל שיעמדו על הכהנים בשעת עבודה ואלו היו שלוחים בשביל כל ישראל:
אסורין הן מלספר ומלכבס. כל אותו שבוע שנכנסו למשמרתם וכדי שיספרו קודם לכן ולא יכנסו למשמרתם כשהן מנוולין:
ובחמישי. שבתוך משמרתם מותרין מפני כבוד השבת ודרך בני אדם להסתפר בחמישי ואינן ממתינין להסתפר בע''ש מפני הטורח:
משנה: 11b מַעֲשֶׂה בִימֵי רַבִּי חֲלַפְתָּא וְרַבִּי חֲנַנְיָה בֶן תְּרַדְיוֹן שֶׁעָבַר אֶחָד לִפְנֵי הַתֵּבָה וְגָמַר אֶת כָּל הַבְּרָכָה וְעָנוּ אַחֲרָיו אָמֵן. תִּקְעוּ הַכֹּהֲנִים תְּקָעוּ. מִי שֶׁעָנָה אֶת אַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה. הָרִיעוּ בְנֵי אַהֲרֹן הָרִיעוּ. מִי שֶׁעָנָה אֶת אֲבוֹתֵיכֶם עַל יַם סוּף הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה. וּכְשֶׁבָּא דָבָר אֵצֶל חֲכָמִים אָֽמְרוּ לֹא הָיוּ נוֹהֲגִין כֵּן אֶלָּא בְשַׁעַר הַמִּזְרָח.
Traduction
Il est arrivé au temps de R. Halafta et de R. Hanania b. Teradion que quelqu’un alla occuper l’estrade pour officier. Lorsqu’il eut achevé le récit des bénédictions, les fidèles ne répondirent pas ''amen'' (selon l’usage des synagogues, mais ils dirent la formule usitée au Temple), puis les cohanim sonnèrent du cor, un coup bref, et l’on dit les mots: ''Celui qui a exaucé Abraham au mont Moria vous exaucera aussi et écoutera la voix de votre appel en ce jour.'' Puis on sonnait du cor, un coup prolongé (rond), suivi des mots: ''Celui qui a exaucé vos ancêtres aux bords de la mer rouge vous exaucera et écoutera votre appel en ce jour.'' Lorsque les autres sages en eurent connaissance, ils dirent: on agit seulement ainsi à la porte orientale (où il est d’usage de prononcer le tétragramme sacré, pour lequel il ne suffit pas de répondre amen).
Pnei Moshe non traduit
מתני' מעשה בימי ר' חלפתא. והיה בצפורי. ובימי ר' חנניה בן תרדיון בסיכני:
וגמר את כל המלאכה ולא ענו אחריו אמן. כצ''ל לפי שבמקדש לא היו עונין אמן אחר כל ברכה כדקאמר בגמרא אלא בשכמל''ו היו אומרים ואלו לא במקדש היו ועשו כדרך שעושין במקדש:
לא היו נוהגין כן אלא בשער המזרח. של עזרה לפי שהיו מזכירין שם המפורש בחתימת הברכה ולא סגי בעניית אמן:
הלכה: מִפְּנֵי מָה אַנְשֶׂי מַעֲמָד מוּתָּרִין לִשְׁתּוֹת מַיִם בַּלֵּילוֹת אֲבָל לֹא בַיָּמִים. שֶׁאִם תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה אַל אַנְשֶׁי מִשְׁמָר יצְטָֽרְפוּ אַנְשֵׁי מַעֲמָד עִמָּהֶן. אַנְשֵׁי בֵית אָב לֹא בַיּוֹם וְלֹא בַלַּיְלָה. שֶׁהֵן תְּדִירִין בָּעֲבוֹדָה.
Traduction
Pourquoi aux simples israélites de service est-il permis de boire la nuit, non le jour? —C’est que si le service du culte est trop pénible pour la section hebdomadaire des officiants (prêtres), ces auxiliaires les aideront. Les fonctionnaires de service en ce jour ne devront boire ni pendant la journée, ni le soir, parce qu’ils ont toujours à faire pour le culte.
Pnei Moshe non traduit
גמ' מפני מה וכו'. כדפרישי' במתני' ותוספתא היא בפ''ב:
הלכה: תַּנֵּי. לֹא הָיוּ עוֹנִין אָמֵן בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. וּמָה הָיוּ אוֹמְרִים. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וּמְנַיִין שֶׁלֹּא הָיוּ עוֹנִין אָמֵן בַּמִּקְדָּשׁ. תַּלְמוּד לוֹמַר ק֗וּמוּ בָּֽרְכוּ֙ אֶת יי אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם מִן הָֽעוֹלָם֖ עַד הָֽעוֹלָ֑ם. וּמְנַיִין עַל כָּל בֵּרָכָה וּבְרָכָה. תַּלְמוּד לוֹמַר וּמְרוֹמַ֥ם עַל כָּל בְּרָכָה֭ וּתְהִלָּֽה׃
Traduction
On a enseigné (58)J., (Moed Qatan 3, 1) ( 81c).: au Temple, on ne se contentait pas de répondre ''amen'' à l’officiant, mais l’on disait la formule: ''béni soit le nom glorieux de son règne à tout jamais.'' Cet usage était fondé sur ce qu’il est écrit (Ne 9, 5): Levez-vous, bénissez l’Éternel, votre Dieu, d’un monde à l’autre. La dite formule était répétée après chaque bénédiction, selon ces mots (ibid.): il est élevé au-dessus de toute bénédiction et louange (chacune distincte).
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני. בתוספתא פ''ק:
ת''ל קומו ברכו וגו' מן העולם ועד העולם ויברכו את שם כבודך ומרומם על כל ברכה ותהלה ומנין וכו' על כל ברכה וברכה תן לו תהלה וזהו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד:
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר וְאַנְשֵׁי מַעֲמָד אֲסוּרִין מִלְּסַפֵּר וּמִלְּכַבֵּס. בַּחֲמִישִׁי מוּתָּרִין מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת׃ הָא שְׁאַר כָּל הַיָּמִים אֲסוּרִין. רִבִּי יוֹסֵה רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי אָבוּן רִבִּי יָסָא בְשֵׁם חִזֵקִיָּה. גָּֽזְרוּ עֲלֵיהֶן שֶׁלָּא יִיכָּֽנְסוּ לְשַׁבָּתָן מְנוּוָלִין. תַּמָּן תַּנִּינָן. אֵילּוּ (מְכַבְּסִין) [מְגַלְּחִין] בַּמּוֹעֵד, הַבָּא מִמְּדִינַת הַיָּם וּמִבֵּית הַשִּׁבְיָה וְהַיּוֹצֵא מִבֵּית הָאֲסוּרִין וְהַמְנוּדֶּה שֶׁהִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים. הָא שְׁאַר כָּל בְּנֵי אָדָם אֲסוּרִין. אָמַר רִבִּי סִימוֹן. גָּֽזְרוּ עֲלֵיהֶם שֶׁלָּא יִיכָּֽנְסוּ לָרֶגֶל מְהוּוָלִין.
Traduction
Il est défendu aux uns et aux autres, est-il dit, de se raser, ou de se blanchir, sauf le jeudi pour se préparer à honorer le Shabat. A tous les autres jours de la semaine, c’est défendu, dit R. Yossa ou R. Abahou au nom de R. Yohanan ou R. Aboun et R. Yassa au nom de Hiskia, pour que cet interdit les incite à ne pas entrer en fonctions à l’état malpropre (pour les engager à se raser et à se blanchir peu auparavant). On a enseigné ailleurs (57)Cf. J., (Berakhot 9, 9).: les personnes auxquelles il est permis de se faire raser aux jours de demi-fête sont celles qui viennent d’un pays d’outre-mer, ou de la captivité, ou d’une prison, ou qui cessent d’être en anathème par décision libératrice des docteurs. Donc, c’est défendu à toute autre personne; car, dit R. Simon, par cet interdit on a voulu inciter toutes les autres personnes à ne pas entrer en fête à l’état malpropre.
Pnei Moshe non traduit
הא שאר כל הימים. מימות השבוע אסורין וכו' גזרו עליהן וכו':
תמן תנינן. במ''ק רפ''ג וגריס שם נמי להא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source